למה רוב החיממים ללולי תרנגולות כשלים (ואיך תיקנו את זה)
אם ניהלתם אי פעם לול תרנגולות, אתם יודעים שזה מקום קשה מאוד עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל הלחות הגבוהה וריח האמוניה, זה בעצם סביבה שנועדה להרוס את הציוד שלכם.
רוב החיממים האינפרא-אדומים העמידים בפני מים נראים טובים על הנייר, אך בדרך כלל הם כשלים באותו מקום – שם בו החוט הנחושתי נכנס לנורה. החומרים שמשמשים לחיסום נהיים שבירים, לחות חודרת פנימה, וכך נוצר מעגל קצר.
בעיית החום
הבעיה עם נורות אינפרא-אדומות היא שכאשר הן חמות, החום לא נשאר רק ליד התרנגולות – הוא גם חודר אל תוך החיבורים החשמליים.
חיממים זולים משתמשים בסיליקון או פלסטיקים באיכות נמוכה. חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בחום – הם נשרפים, נשברים, ובסופו של דבר הם כבר לא משמשים כחומרי חיסום, אלא כדרך לחדירת מים.
אנחנו עושים זאת אחרת. אנחנו לא רק מדביקים את החוט בסיליקון – אנחנו משתמשים בחומרים עמידים בפני חום ובחומרי חיסום איכותיים. כך הכל נשאר סגור ואטום, גם כאשר הנורה פולטת חום גבוה.
הכל תלוי בפרטים
הרבה מפעלים ממהרים בתהליך הייצור. הם מוותרים על שלב הסילוק של האוויר העודף, או משתמשים בכמות קטנה מדי של חומרי חיסום. כתוצאה מכך נוצרים בועות אוויר קטנות בתוך המכשיר.
זה נשמע כמו בעיה קטנה, אך למעשה זו קטסטרופה. הבועות האלו מתרחבות כשהן חמות, וכך נוצרים סדקים קטנים. כשזה קורה, הלחות מתחילה לחדור פנימה, דרך הבידוד של החוטים, אל תוך הרכיב החיווטי עצמו.
אנחנו מוודאים שאין שום חורים בחומרי החיסום. אנחנו שולטים בטמפרטורה ובלחץ במהלך תהליך הייצור, כך שהחוטים נשארים סגורים. כך הם לא ידלוף, ובוודאי שלא יישברו.
טיפ מהיר להתקנה
מכיוון שאנחנו עושים את חומרי החיסום באיכות גבוהה, החוטים נשארים קשיחים יותר באזור החיבור לנורה.
טיפ חשוב: אל תנסו לכופף את החוט בזווית חדה בדיוק במקום שהוא נכנס לנורה. אם תעשו זאת, עלולה להיפגע האטימה הפנימית. עדיף להשאיר קצת מרווח כשאתם מחברים את החוטים. כך הם יחזיקו יותר זמן.