כיצד להשיג קרום מושלם באמצעות חימום באינפרא-אדום של ניקרום
האם ניסיתם אי פעם להשיג קרום בסגנון מאפייה – קרום זהוב-חום וטרי – מבלי שהחלק הפנימי של הלחם יהפוך לרך ויבש? זו בעיה שקשה לפתור. רוב האנשים מסתמכים על חימום באמצעות אוויר, אך זה מביא לתוצאות לא מושלמות.
לכן אנו משתמשים בחימום באינפרא-אדום של ניקרום. במקום לחכות שהאוויר יתחמם, החימום באינפרא-אדום שולח אנרגיה ישירות אל הבצק באמצעות גלי אלקטרומגנטיים. זו דרך יעילה יותר לחימום.
החימום במקום הנכון
אנו משתמשים בניקרום (תערובת של ניקל וכרום) מכיוון שהוא לא נהרס או נשחק גם בטמפרטורות גבוהות מאוד. כאשר החומרים האלו פועלים, הם שולחים קרינה בגלים קצרים-בינוניים.
הדבר המעניין הוא שגלים אלו חודרים לשכבת העמילן בבצק. כך החום מגיע למרכז הלחם הרבה יותר מהר מאשר בשיטות החימום הרגילות. כך נוצר קרום חום וטרי, בעוד החלק החיצוני מקבל את הצבע היפה והאטרקטיבי שנוצר כתוצאה מתגובת מאיירד.
האתגר: איזון
כמובן, אי אפשר פשוט להגדיל את ההספק. עלינו להתחשב בצפיפות ההספק ובשטח החימום. כן, רכיב בעל הספק גבוה יכול לחמם את הלחם מהר, אך אם נכניס יותר מדי הספק לשטח קטן, הרכיב עלול להישרף. יש לאזן את זרימת האוויר בתנור כדי למנוע אזורים חמים מדי.
כמו כן, חשוב להקפיד על הגדרות ה-PID של המכשיר – החימום באינפרא-אדום פועל מהר מאוד. אם ההגדרות לא נכונות, הלחם עלול להישרף.
שמירה על המכשיר
התקנת רכיבים אלו במטבח מסחרי אינה דבר מסובך, אך יש להקפיד על חיבורים טובים. אחרת, עלולים להיות בעיות עם החיבורים.
בסביבות מטבחי מאפייה יש לחות וחום גבוהים. אני תמיד ממליץ לבדוק את החיבורים כל שישה חודשים. המתכת מתרחבת ומתכווצת, ועם הזמן היא עלולה להישחק.
אם אחד הרכיבים מתחיל להישחק, החימום לא יהיה אחיד. פתאום, צד אחד של הלחם יהיה חום והצד השני יהיה חיוור. ניתן להחליף את הרכיבים בקלות, אך יש לוודא שהחיבורים נכונים. אחרת, נצטרך לנחש.